יעל רן
- avimazor2
- 27 בספט׳ 2015
- זמן קריאה 2 דקות
יעל רן היא רק בת 26 וכבר סטודנטית לתואר שני בבר אילן!
"התחלתי לכתוב בערך מאז שאני זוכרת את עצמי. בהתחלה אלה היו יומנים. בכתה ב', קראתי ספר על דמות שכותבת יומן, ובהשפעתו התחלתי לכתוב.היומן היווה עבורי חבר טוב, מקום פרטי למפגש עם עצמי."
את מחברת השירים הראשונה והצבעונית שלה קבלה מסבא שלה ז"ל ומאז ועד היום חדוות הכתיבה פועמת בה.
"השירים שלי משקפים אותי: זכרונות, פחדים, אכזבות, חלומות, פנטזיות ואהבות.
יעל כותבת באופן ציורי ואמיתי, והכי מרגש אותה לדעת שהשירים שלה מיצרים נגיעה וחיבור.
"כשאני מצליחה לגעת באחר,אז שוב מתחברת לעצמי, כמו באותה העת ששרתה עלי המוזה, שם התפרצו רגעים והפכו שורות."
יעל כותבת שירה, שירים להלחנה ופזמונאות, סיפורת קצרה ומונולוגים. היא השתתפה בסדנאת הכתיבה של נועם חורב ואף זכתה בתחרות שנערכה במודיעין בשנה שעברה.
היא בחורה מאד מוכשרת ונעימה, פורה כמו מעיין של מילים... שמחתי ונהניתי לעבוד יחד איתה על שיר שאני מאד אוהב - יקיצה.
בהצלחה!
יקיצה
מילים וקריינות: יעל רן
מוזיקה מקורית ווידאו: אבי מזור
Jonathan Leung : צילום
יקיצה
מילים: יעל רן
יש רגעים כמו אלו
רגעים שמפעילים, את השעון המעורר.
מזכירים להנות משקיעה יפה
ומחיבוק של אהוב.
רגעים שמחזירים אותך לילדותך.
עובר אורח תמים,
שהעולם נגלה אליו
ואין עבר שכואב לו.
ואין עתיד מחכה לו.
רק ים שמיים ושלל כוכבים.
סירות נייר צבעוניות, פזורות על המים,
רקומות, מאינספור חלומות.
---------------------------
הינומת הדמעות
מילים: יעל רן
כועסת,
עוקבת,
לא מרפה.
תמונתכם חתומה בתאריך,
בקרוב חופה.
בנוף לא מוכר, מול פנים אחרות,
העיניים לובשות הינומה של דמעות.
חשבתי שסלחתי, שהרגש מת,
בפנים הכל חי,
חי ובועט.
מוחלת,
שוכחת,
אותי וממך.
השפיות פגה תוקף,
ואיתה השמחה.
בנוף לא מוכר, מול פנים אחרות,
העיניים לובשות הינומה של דמעות.
חשבתי שסלחתי, שהרגש מת,
בפנים הכל חי,
חי ובועט
היתה הבית שלא היה לי.
עכשיו צבוע לבן - שחור.
כשתשבע לה בשבועת הנצח -
האם תזכור?
---------------------------
קפה נמרוד
מילים: יעל רן
אתמול ראיתי מישהו שדומה לך,
בבית קפה תל אביבי טיפוסי.
היו לו עיניים ירוקות,
ומבט כזה ילדותי.
הוא שתה הפוך בהפסקה,
התמסר לרגע קטן.
ואותי זה החזיר אחורה,
למה שהיה בינינו מזמן.
אתמול ראיתי מישהו שדומה לך,
בבית קפה תל אביבי, בארוחה.
רציתי לשאול אותו "מה שמך"?
לומר לו שהוא נורא מזכיר לי אותך.
הוא שתה הפוך בהפסקה,
התמסר לרגע קטן.
ואותי זה החזיר אחורה,
למה שהיה בינינו מזמן.
אתמול ראיתי מישהו שדומה לך,
ליד הים קרוב לביתך.
ורציתי להתקשר שוב לרגע,
לשמוע קולך.
היו לו עיניים ירוקות,
ומבט כזה כמו שלך,
ובחשבון,
כמעט שחתמתי
אוהבת אותך.
לינקים ליצירת קשר עם יעל רן:
פייסבוק: יעל רן בפייסבוק
כתבה על תחרות השירים במודיעין: "הינומת הדמעות"
You Tube : סקיצה לשיר "אושר מלאכותי"
Comments